מערכת השרירים:

מערכת השרירים מורכבת מכל שרירי הגוף. למרות שהשרירים במערכת עשויים כולם רקמת שריר מסוג אחד, סוגים שונים של רקמות שריר מהווים מרכיב מבני ותפקודי חשוב במערכות הגוף. שרירים הם איברי תנועה אך מספקים בנוסף חום, יציבות וצורה לגוף האדם. שלד האדם הוא מערכת מנופים שאליהם נצמדים ופועלים השרירים. קיימים 600 שרירים שונים בגוף האדם, מה שמאפשר מגוון פעולות ותנועות שונות. עושרם הרב של התנועות מותנה בהסדר השרירים השונים ובאופן חיבורם לעצמות. כל השרירים מעוצבבים ע"י העצבים התנועתיים של מערכת העצבים ההיקפית. השרירים בגבר בוגר מהווים 45% מסך משקל גופו ו30-35% ממשקל גופן של הנשים.בד"כ שמות השרירים יהיו בהתאם לפעולות השריר או לעצם אליה מתחבר השריר. ישנם שרירים שנקראים על פי תנוחתם: אחורי, קדמי. או על פי אורכם: קצר, ארוך. חשוב לדעת: שרירים מחולקים לעיתים גל על פי צורתם.

התכווצות השריר:

שרירי השלד פועלים ע"י כיווץ, הם מושכים ולעולם לא דוחפים. כאשר שריר מתכווץ ומתקצר, אחת מנקודות החיבור בד"כ נשארת מקובעת לעומת נקודת החיבור האחרת הנמשכת לעברה. נקודות החיבור של השריר מתוארות לעיתים כנקודת תחל ואחז. נתעכב ונעמיק מה זה אומר?

נקודת התחל: נקודת התחל של השריר היא בד"כ נקודת החיבור הקרובה יותר למרכז הגוף. נקודת החיבור שבד"כ אינה נעה בזמן כווץ השריר.

נקודת האחז: נקודת האחז של השריר היא בד"כ נקודת החיבור הרחוקה יותר ממרכז הגוף. נקודת החיבור שבד"כ נעה בזמן כווץ  השריר.

כאשר שריר מתכווץ, נקודת האחז נמשכת לכיוון נקודת התחל, העצמות אליהן מתחבר השריר מתקרבות זו לזו, והזוית ביניהן קטנה. אך לא תמיד כך הדבר. שרירים מסויימים בתנאים שונים יכולים לפעול בשני הכיוונים. ולכן, לעיתים מתארים את נקודת החיבור של השרירים כנקודות חיבור קרובות ורחוקות (ביחס למרכז הגוף או ביחס לשורש הגפה) בעזרת שורש החיבור של השריר ניתן להסיק על פעולות השריר. אופי התנועה או מידת תנועתם של נקודות האחיזה תלוי במבנה האנטומי של השריר, מערכת השלד והתנועה הנדרשת והיא עלולה להשתנות בתנועות השונות.

סוגי התכווצות שריר:

כיווץ קונצנטרי: השריר פועל ומתקצר תוך פיתוח כוח.

כיווץ אקסצנטרי: השריר פועל ומתארך תוך פיתוח כוח.

כיווץ איזומטרי (סטטי): השריר פועל ללא שינוי באורכו תוך פיתוח כוח.

כיווץ רפלקסיבי: למרות ששרירי השלד מסווגים גם כשרירים רצוניים, אספקטים מסוימים בפעולתם אינם רצוניים (אוטומטיים) דוגמאות לכך הם תנועות נשימה של הסרעפת המבוקרות ברוב הזמן עפ"י רמות החמצן והפחמן -דן חמצני בדם.

מתח או טונוס שריר:

בזמן מנוחה, כל אחד משרירי השלד נמצא כמעט תמיד במצב של כיווץ חלקי. מצב בו חלק מן היחידות המוטוריות מופעל. היחידות המוטוריות המתכווצות (אלו השומרות על מתח השריר) מתחלפות לפי תזמון מסוים כך שנמנעת העמסת יתר על קבוצת סיבי שריר מסוימת וניתנת אפשרות מנוחה לכל סיב בין זמני ההתכווצות. הכיווץ החלקי אינו מייצר תנועה או התנגדות, אלא, מעניק לשריר יציבות מה שמאפשר שמירה על יציבות המפרקים והתנוחה. טונוס שריר חסר בד"כ במצב של שינה עמוקה.